יצא לכם פעם להביט למעלה אל השמיים הענקיים, או להסתכל על האדמה שעליה אתם דורכים, ולשאול את עצמכם של מי כל העוצמה הזו? התשובה היא שהכול שייך לה׳. הוא ברא את העולם כולו מכלום, רק בכוח הרצון שלו. למרות שלשמיים ולארץ אין שכל לחשוב, הסדר המדהים והמדויק שבו הם פועלים מוכיח לנו שיש בורא חכם שיצר אותם ומנהיג אותם. ברור שאם השמיים העליונים והאדמה התחתונה שייכים לה׳, אז גם כל מה שנמצא ביניהם שייך לו.
יש הבדל מעניין בין המילים שמתארות את העולם שלנו. המילה ארץ מתארת את כדור הארץ כולו, גם את המקומות שאי אפשר לחיות בהם. לעומת זאת, המילה תבל מתארת במיוחד את האזורים המיושבים, היכן שיש חיים. המילה ומלואה מתכוונת לכל היצורים שממלאים את העולם: בני האדם, הבהמות והעופות.
כשאנחנו אומרים לה׳ אתה יסדתם, אנחנו מודים לו על כך שהוא הכין לנו מקום מושלם לחיות בו. מבחינת חוקי הטבע, המים היו אמורים לכסות את כל העולם, אבל ה׳ יצר את היבשה כדי שנוכל להתקיים. ממש כמו שמניחים יסודות חזקים כדי לבנות בניין, כך ה׳ הכין עבורנו את כל התנאים שאנחנו צריכים כדי לחיות, כמו עצי מאכל, צמחייה, ונהרות וימים שנותנים לנו דגים ומים.