יצא לכם פעם לחשוב אם יש אדם בעולם שיכול לחיות לנצח? התשובה היא כמובן שאין אדם כזה. כל אדם שנולד, מסיים בסופו של דבר את חייו. המשורר שואל האם יש מישהו שיִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת, כלומר יוכל להימנע מסוף החיים ולברוח משְׁאוֹל, שזהו הקבר הפיזי. זוהי שאלה שהתשובה עליה ברורה מראש לכולם.
אבל למה בכלל להזכיר את זה? המשורר אומר את הדברים מתוך כאב על כך שעם ישראל נמצא בגלות וסובל. כשהחיים קשים, עולה שאלה מתוך הלב: הרי החיים שלנו בעולם הזה גם ככה קצרים, אז למה אנחנו צריכים להעביר את הזמן הקצר הזה בסבל של גלות? זוהי בעצם תפילה ובקשה מה': מכיוון שהחיים חולפים כל כך מהר, עזור לנו לחיות אותם מתוך שמחה, תקווה ושלמות, ולא מתוך צער שגורם להרגיש כאילו באנו לעולם לחינם.