הבטחת ה' לדוד המלך אינה מסתכמת בברית אישית עמו בלבד, אלא מתרחבת לדורות ומבטיחה את קיום השושלת וההנהגה המלוכתית לכל בניו אחריו. הפרשנים מסכימים כי מהות הברית היא נצחיות המלכות.
המילים וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ מבטאות את ההבטחה שזרעו של דוד יתקיים לעולם וימשיך להחזיק בשלטון. במקביל, המילה וְכִסְאוֹ מכוונת לכיסא המלוכה של זרעו, שיישאר יציב וקיים.
הדימוי כִּימֵי שָׁמָיִם מתפרש בקרב רוב הפרשנים כביטוי לנצחיות, כלומר המלכות תימשך לעולם ועד, בדומה לקביעותם של השמים. עם זאת, יש מי שמוצא בדימוי זה רובד עמוק יותר, ועומד על ההבדל שבין ימי הארץ לימי השמים [אלשיך]. בעוד שימי הארץ נקטעים תדיר על ידי החושך של הלילה, ימי השמים מאופיינים באור רציף שאינו פוסק. המשמעות היא שהשאיפה האידיאלית היא למלכות רציפה ללא הפסקות חשכות של חורבן וגלות, בשונה ממה שאירע בחורבן הבית הראשון. רציפות מוחלטת זו מותנית בכך שבני דוד לא יחטאו באופן חמור. ואולם, חסד ה' מתבטא בכך שגם במקרה של חטא שיוביל להפסקה זמנית של המלכות בפועל, מציאות הזרע עצמו לעולם לא תיפסק, והמלכות עתידה לשוב ולהתכונן בימות המשיח.