הבטחה אלוהית ניתנת למלך, המבטיחה הגנה מוחלטת וניצחון על כל סוגי האויבים. ה׳ מתחייב להתערב באופן אישי כדי להביא לנפילתם של המתנגדים, כך שלא יוכלו לשלוט בו או להרע לו [רד"ק, אבן עזרא].
הפרשנים מסבירים את משמעות המילים בפסוק: וכתותי עניינו שבירה ורציצה, והמילה אגוף נגזרת מלשון מגפה והכאה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
מתוך מבנה הפסוק, הפרשנים מזהים חלוקה לשני סוגים של מתנגדים ולשני אופני פעולה אלוהיים כנגדם:
הסוג הראשון הוא צריו – אויבים גלויים הבאים להטיל מצור ולהילחם פנים אל פנים [אלשיך, מלבי"ם]. כלפיהם מובטח וכתותי מפניו. ה׳ יכה וישבור אותם בעת המלחמה [מלבי"ם]. פעולה זו נעשית גם באמצעות המלך עצמו, שכן ה׳ מעניק לו קדושה וזיו פנים המטילים אימה ופחד על האויבים הבאים לעמוד מולו במערכה [אלשיך].
הסוג השני הוא ומשנאיו – אלו שאינם יוצאים למלחמה גלויה. מדובר באנשים ששונאים את המלך בסתר לבם ואינם מתייצבים מולו [אלשיך], או באויבים הפועלים בדרכי עורמה ומוציאים את דיבתו רעה כדי להבאיש את ריחו בעיני הבריות [מלבי"ם]. מכיוון שאינם פועלים בגלוי לפני המלך, ה׳ מטפל בהם בעצמו ומבטיח אגוף. ה׳ יכה אותם במגפה, וכתוצאה מכך כל בני האדם יתרחקו מהם, כפי שנוהגים להתרחק ממוכי מגפה [אלשיך, מלבי"ם].