חשבתם פעם מה גורם לעיר להיות באמת בטוחה ומוגנת? לפעמים נדמה שהחומות החזקות הן אלו ששומרות עלינו, אבל האמת היא שכאשר ה' מסיר את ההשגחה שלו, אפילו ההגנות החזקות ביותר קורסות.
בירושלים היו שתי שכבות של הגנה. השכבה הראשונה הייתה החומות החיצוניות שהקיפו את העיר. כשהמשורר אומר פָּרַצְתָּ כׇל־גְּדֵרֹתָיו, הוא מתכוון שהחומות האלו נשברו, השומרים הסתלקו, והארץ הפכה למקום פתוח שכל אחד יכול להיכנס אליו בקלות. המילה גְּדֵרֹתָיו מתארת בדיוק את אותן חומות שנועדו לעצור זרים מלהיכנס.
לאחר שהחומות החיצוניות נפלו, נפגעה גם השכבה השנייה של ההגנה, שהיא מִבְצָרָיו. אלו הם המקומות הפנימיים והמוגנים ביותר בתוך העיר, שנועדו לשמש מקום מחסה בטוח בזמן מלחמה. המילה מְחִתָּה מתארת שבר והרס מוחלט, כך שלעם לא נשאר שום מקום להסתתר בו. אבל למילה מְחִתָּה יש גם משמעות נוספת של פחד עמוק. ההרס של המבנים החשובים כל כך נועד לגרום לכל מי שעובר ורואה אותם להרגיש פחד ותדהמה, ולשאול את עצמו בפליאה על מה ה' כעס כל כך.