יצא לכם פעם לשמוע סיפור על גיבור שניצב מול סכנה גדולה ומנצח לגמרי לבדו? כשנזכרים בנס קריעת ים סוף, רואים שכך בדיוק פעל ה׳. כשהמצרים, שנקראים כאן רָהַב, רדפו אחרי בני ישראל, ה׳ שבר והכניע אותם. המילה דִכָּאתָ מתארת פעולה של שבירה. ה׳ הפך את המצרים כֶּחָלָל, כלומר לאנשים חלשים וחסרי אונים שלא נשאר להם שום כוח לברוח מתוך הים. כל זה קרה בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ, ביטוי שמלמד אותנו שה׳ פעל אך ורק בכוחו העליון והגדול, בלי לבקש עזרה מאף אחד. בסוף הנס, קרה דבר פלאי נוסף. בדרך כלל, הים לא מוציא החוצה מיד את מה שטובע בו, אבל ה׳ שינה את הטבע וגרם לים להוציא את המצרים אל החוף. כך, כאשר ה׳ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ על שפת הים, בני ישראל יכלו לראות בעיניהם שהסכנה חלפה והם ניצלו.
תהלים, פרק פ״ט, פסוק י״א
אַתָּ֤ה דִכִּ֣אתָ כֶחָלָ֣ל רָ֑הַב בִּזְר֥וֹעַ עֻ֝זְּךָ֗ פִּזַּ֥רְתָּ אוֹיְבֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.