יצא לכם פעם לחשוב איך יכול להיות שבאותו עולם יש מקומות קפואים לגמרי, ולעומתם מקומות חמים כל כך? ה' ברא את העולם שלנו עם המון ניגודים, והוא השליט היחיד על כולם. המילה צָפוֹן מתארת את צד צפון הקר, והמילה וְיָמִין מתארת את צד דרום החם. למה קוראים לדרום ימין? כי אם תעמדו כשהפנים שלכם פונות לכיוון מזרח, צד דרום יהיה בדיוק בצד ימין שלכם. על שני הקצוות האלה נאמר אַתָּה בְרָאתָם, כדי להזכיר שה' ברא לבדו את כל העולם, גם את המקומות הקיצוניים ביותר שקשה לגור בהם. ההבדלים האלה נמצאים גם בהרים שלנו. מצד אחד הר תָּבוֹר שהוא הר ירוק ומלא בעצים ובתבואה, ומצד שני הר וְחֶרְמוֹן שהוא כל כך גבוה וקר עד שהשלג מכסה אותו אפילו בקיץ. בסוף נאמר על ההרים האלה בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ. אבל איך הרים יכולים לשיר ולשמוח? כשאנחנו מסתכלים על ההרים הענקיים והיפים האלה, הגובה והעוצמה שלהם גורמים לנו לשיר ולשבח את ה' שברא אותם. בנוסף, ההרים האלה "שמחים" כי בעבר קרו בהם ניסים גדולים שבהם ה' הציל את עם ישראל, ועד היום הם מזכירים לכולם את הכוח והאהבה של ה'.
תהלים, פרק פ״ט, פסוק י״ג
צָפ֣וֹן וְ֭יָמִין אַתָּ֣ה בְרָאתָ֑ם תָּב֥וֹר וְ֝חֶרְמ֗וֹן בְּשִׁמְךָ֥ יְרַנֵּֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.