בתגובה לתדהמת בנות עירה, נעמי מבקשת להתנער מזהותה הקודמת ודורשת אַל־תִּקְרֶאנָה לִּי נׇעֳמִי, שם המבטא נעימות ומתיקות, אלא קְרֶאןָ לִי מָרָא, שם המבטא מרירות וייסורים. היא מסבירה שעוצמת עוניה כה מוחלטת עד שכל אדם יזהה מיד את מרירותה, ורואה באסונה הכבד עדות לחטאים שביצעה, כגון עזיבת הארץ והתעלמות ממצוקת העניים. בזעקתה כִּי־הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד, היא מתארת כיצד ה' אמר "די" להצלחתה במקום לצרותיה, והשאיר אותה בחיים חרף הכול. הישרדותה כאישה ערירית וריקה נתפסת בעיניה כעונש קשה ממוות, גם אם יש בה רחמים על שזכתה לשוב לארצה.
רות, פרק א׳, פסוק כ׳
וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ן אַל־תִּקְרֶ֥אנָה לִ֖י נׇעֳמִ֑י קְרֶ֤אןָ לִי֙ מָרָ֔א כִּֽי־הֵמַ֥ר שַׁדַּ֛י לִ֖י מְאֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.