לאחר מות אביהם, בני אלימלך מעמיקים את השתקעותם במואב, כאשר הפועל וַיִּשְׂאוּ והמילה לָהֶם מדגישים כי מדובר בקשרים אסורים שנעשו לשם מילוי תאוות אישיות ולא לשם שמים. בין אם הנשים כלל לא גויירו ובין אם עברו גיור חלקי מתוך פחד מבעליהן, נישואין אלו נעשו מתוך זלזול של הבנים בתורה. הכתוב מקדים את שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה, שנקראה כך משום שהפנתה עורף לה' ולחמותה, כדי לרמוז שהאח הצעיר הוא שיזם את ההתבוללות ואחריו נגרר האח הגדול שנשא את רוּת, ששמה מרמז על ראיית האמת ועל דוד המלך שעתיד לצאת ממנה ולרוות את ה' בתשבחות. הם שהו בניכר כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, תקופת זמן מקורבת שניתנה להם כחסד כדי שישובו לארצם, אך משבחרו להישאר שם ולהתעלם מאחריותם כלפי עמם, נחתם גזר דינם.
רות, פרק א׳, פסוק ד׳
וַיִּשְׂא֣וּ לָהֶ֗ם נָשִׁים֙ מֹֽאֲבִיּ֔וֹת שֵׁ֤ם הָאַחַת֙ עׇרְפָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית ר֑וּת וַיֵּ֥שְׁבוּ שָׁ֖ם כְּעֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.