יצא לכם פעם לראות קש או עלים יבשים שמתעופפים לכל עבר ברוח ומתפזרים? הנביא צפניה רואה שזה בדיוק מה שקורה לעם. הוא מזהיר אותם שעומדת להגיע תקופה לא פשוטה, אבל מציע להם דרך טובה לתקן את המצב.
הוא פונה אליהם ואומר להם הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ. המילים האלו מזכירות את הפעולה של איסוף קש שנידף ברוח. הנביא מבקש מהעם להפסיק להיות מפוזרים, להתאסף יחד ולהתאחד. אבל זה לא נגמר רק בלהיות יחד. הנביא מבקש מהם לעשות חיפוש פנימי ולבדוק את המעשים שלהם. הכלל הוא שקודם כל אדם צריך לחפש ולתקן את הטעויות של עצמו, ורק אחר כך הוא יכול להעיר לאחרים ולעזור להם לתקן את דרכם.
בהמשך, הנביא קורא להם הַגּוֹי לֹא נִכְסָף. המילה נכסף מתארת משהו שמאוד רוצים ומשתוקקים אליו. הנביא מתאר בעצב שהעם כרגע נמצא במצב של חוסר חשק. הם פשוט לא באמת משתוקקים להתקרב אל ה' ולא בוער בהם הרצון לשנות את ההתנהגות שלהם ולעשות טוב. לכן, הנביא מנסה לעורר אותם, כדי שיחזרו להיות יחד, יתקנו את המעשים שלהם מתוך רצון אמיתי, וישפרו את המצב לפני שיהיה מאוחר מדי.