מצוות וְזָבַחְתָּ פֶּסַח דורשת כוונה טהורה לשם המצווה, אין לקיימה בעוד חמץ מצוי ברשות האדם, והיא מסמלת גם את זביחת יצר הרע. אף שהכתוב מציין צֹאן וּבָקָר, קורבן הפסח עצמו מובא רק מן הצֹאן, ואילו המונח וּבָקָר מתייחס לקורבן חגיגה נוסף הנאכל תחילה, כדי להבטיח שבשר הפסח ייאכל מתוך שובע וכבוד. גישות אחרות מסבירות שהבקר מייצג קורבנות שמחה ונדבה כלליים, קורבנות המובאים מעודפי כספי הפסח, או היתר עקרוני לדורות להקריב את הפסח גם מבהמות גדולות. קיום המצווה מוגבל אך ורק לבַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, כלומר בבית המקדש שבירושלים, שבו מתאחדים החוגגים סביב שולחן החג לפני ה'.
דברים, פרק ט״ז, פסוק ב׳
פרשת ראה
וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.