דברים, פרק ה׳, פסוק כ״ג

יצא לכם פעם לחוות משהו כל כך עוצמתי וגדול, שפשוט הרגשתם שהגוף שלכם לא מסוגל להכיל אותו יותר? זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל במעמד הר סיני. הם זכו לשמוע את קולו של ה׳ בעצמם, וזה היה נס עצום שהם שרדו חוויה רוחנית כל כך חזקה. כשהם אומרים כִּי מִי כׇל בָּשָׂר, הם מתכוונים לעצמם, לבני האדם. אנחנו עשויים מבשר, מחומר, וקשה לנו מאוד להתנתק מהעולם הרגיל ולהיות רוחניים לגמרי לאורך זמן, בניגוד למשה רבנו שהצליח להגיע למדרגה גבוהה וטהורה. הם קוראים לה׳ במילים אֱלֹהִים חַיִּים כדי להדגיש שהוא לא כמו המלאכים או הכוכבים בשמיים, אלא הבורא האמיתי והבלעדי שפועל בעצמו. בסוף הדברים הם מתפלאים איך קרה דבר פלאי כזה, שמישהו שמע את קול ה׳ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי. המילה הזו לא אומרת רק שהם נשארו בחיים, אלא שהם שרדו ונשארו בריאים ויציבים. בזמן שהם שמעו את קול ה׳, הם הרגישו חולשה עצומה ופחד גדול, כי הגוף שלהם פשוט לא היה רגיל לקדושה כזו. הם הבינו שהם ניצלו הפעם בזכות נס מיוחד, אבל הם ידעו שלא יוכלו לעמוד בזה שוב. לכן, הם ביקשו שמעכשיו משה יהיה השליח שידבר עם ה׳ ויעביר להם את הדברים, כדי שהם יוכלו להמשיך לחיות ברוגע ובשלום.