יצא לכם פעם לשמוע סיפור על משהו שקרה לפני המון המון שנים, ולהרגיש שזה קצת רחוק מכם? כשמשה רבנו מדבר אל בני ישראל, הוא רוצה להסביר להם שקבלת התורה בהר סיני היא לא סתם אירוע היסטורי מהעבר, אלא משהו ששייך ממש להם, כאן ועכשיו.
כשהוא אומר לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ, הכוונה היא שה' לא כרת את הברית הזו רק עם האבות שלנו. משה ממשיך ואומר כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם, כדי ללמד שהתורה והמצוות שייכות לקהל שעומד שם חי וקיים, וגם לכל הדורות שעתידים להיוולד אחר כך, עד סוף כל הדורות. משה אפילו כולל את עצמו יחד עם העם, כדי להראות שכולם שותפים שווים בברית הזו. בסוף, משה מזכיר להם נס עצום במילים כֻּלָּנוּ חַיִּים. הוא מזכיר להם כמה זה מדהים שהם נשארו בחיים, כי לשמוע את קולו של ה' מדבר מתוך האש זה דבר כל כך עוצמתי, שבאופן טבעי בן אדם רגיל לא היה יכול לשרוד אותו.