דברים, פרק ה׳, פסוק ט״ו

פרשת ואתחנן

Deuteronomy 5:15Sefaria

וְזָכַרְתָּ֗֞ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהֹוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֥֤ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {ס}

יצא לכם פעם לעבוד קשה מאוד ולהרגיש שאתם פשוט חייבים הפסקה? תארו לעצמכם איך הרגישו בני ישראל כשהיו עבדים ונאלצו לעבוד בכל יום, בלי שום יום חופש. התורה מבקשת מאיתנו לזכור כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם דווקא ביום השבת. למה בעצם? הסיבה הראשונה היא שכאשר אנחנו נזכרים כמה קשה היה להיות עבדים, הלב שלנו מתמלא באכפתיות. הזיכרון הזה מזכיר לנו לתת מנוחה לכל מי שסביבנו, ודורש מאיתנו להתנהג בעדינות גם כלפי אנשים שעובדים בשבילנו. ה' הוציא אותנו ממצרים כדי לתת לנו את מתנת המנוחה. בנוסף, הנסים העצומים שה' עשה כשהוציא אותנו משם, מוכיחים לכולם שהוא זה שברא את העולם כולו ושהוא שולט בטבע. לכן, כשאנחנו שומרים שבת, אנחנו בעצם זוכרים את יציאת מצרים ומראים שאנחנו מאמינים בה'. בהמשך, התורה מבקשת מאיתנו לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. אבל רגע, הרי שבת היא יום של מנוחה, אז איך אפשר "לעשות" את השבת? הכוונה היא שאנחנו בונים ומכינים את השבת כשאנחנו טורחים לקראתה במהלך ימי השבוע, למשל כשמכינים אוכל טעים ומסדרים את הבית. משמעות נוספת ומקסימה היא שכאשר השבת נכנסת, אנחנו צריכים להרגיש בלב שלנו כאילו כל המלאכה שלנו כבר עשויה ומושלמת לחלוטין, ופשוט לנוח מתוך רוגע ושמחה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ד
פסוק ט״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.