דברים, פרק ה׳, פסוק י״ד

פרשת ואתחנן

Deuteronomy 5:14Sefaria

וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽ֑וֹךָ׃

חשבתם פעם למי עוד מגיעה מנוחה בשבת חוץ מלעצמנו? כששומרים שבת, אנחנו לא נחים לבד. ה' מבקש שניצור שקט ומנוחה בכל הסביבה שלנו, ממש כמו שה' נח כשסיים לברוא את העולם. התורה מזכירה במיוחד את בעלי החיים וכותבת וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ, ואז מוסיפה את כולם במילים וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ. למה התורה מפרטת כל כך דווקא עכשיו, רגע לפני שבני ישראל נכנסים לארץ ישראל? כשהם היו במדבר, הבהמות לא היו צריכות לעבוד קשה. אבל בארץ ישראל, השור חורש את האדמה והחמור סוחב משאות כבדים. לכן היה חשוב להזהיר שגם להם מגיע חופש. חוץ מזה, יש כאן מטרה חברתית חשובה: אם הבהמה תעבוד, המשרת יצטרך לטפל בה ולעבוד יחד איתה. לכן, כשהבהמה נחה, גם הוא יכול לנוח.


התורה ממשיכה ומסבירה שהמטרה היא לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. הציווי הזה מזכיר לנו את יציאת מצרים. פעם היינו עבדים, וה' הוציא אותנו לחופשי ונתן לנו מנוחה. לכן, אנחנו חייבים לתת מנוחה גם למשרתים שלנו, לא לעשות את העבודה שלנו דרכם ולא לתת להם לסחוב דברים כבדים. אבל למה מודגשת המילה כָּמוֹךָ? הרי גם בעלי חיים נחים בשבת. התשובה היא שהמשרתים צריכים לעצור את העבודה שלהם באופן מוחלט, ממש כמונו. ביום הזה הם זוכים למנוחה אמיתית לגוף שלהם, משתחררים מהעבודה הקשה ומרגישים חופשיים בדיוק כמו כולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.