תארו לעצמכם שעשיתם מעשה טוב, ומישהו יזכור לכם את זה ויחזיר לכם טובה לא רק מחר, אלא לתמיד. כשאנחנו אוהבים את ה׳ ונאמנים לו, הוא שומר לנו את האהבה הזו להמון המון זמן. לכן נאמר שהוא עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, כלומר, ה׳ מעניק מהחסד והטוב שלו לא רק לנו, אלא אפילו לאלפי דורות קדימה. בסוף המשפט מוזכרים האנשים ששומרים את מִצְוֹתָי. אבל אם נסתכל מקרוב בספר התורה, נראה שהמילה הזו כתובה בלי האות י', כאילו כתוב "מצווה" בלשון יחיד. למה המילה נכתבת ככה אבל אנחנו קוראים אותה ברבים? כדי ללמד אותנו סוד מיוחד: גם אם אדם בוחר לעצמו אפילו מצווה אחת בלבד, ומשתדל לקיים אותה מכל הלב ומתוך אמונה גדולה, ה׳ מחשיב לו את זה כאילו הוא מקיים את כל המצוות כולן, והוא זוכה להיות חלק מהאנשים שה׳ הכי אוהב.
דברים, פרק ה׳, פסוק י׳
פרשת ואתחנן
וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י (מצותו) [מִצְוֺתָֽי]׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.