דברים, פרק ו׳, פסוק כ׳

בעתיד, כאשר ניסי העבר יהפכו מזיכרון חי להיסטוריה, יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר מתוך סקרנות והתבוננות מעמיקה על פשר המערכת המורכבת של התורה. בן חכם זה אינו שואל מתוך התרסה, אלא מבקש להבין את ההבדל בין הָעֵדֹת המשמשות לזיכרון אירועים היסטוריים, וְהַחֻקִּים שטעמם נסתר מהשכל האנושי, וְהַמִּשְׁפָּטִים ההגיוניים שנועדו לתקן את החברה. פנייתו להוריו במילה אֶתְכֶם נובעת מכך שלא נכח בעצמו בשעת מתן תורה, ומתוך תהייה מדוע הוטל דווקא עלינו עול כה מפורט של מצוות בהשוואה לשאר העמים. התשובה המועברת אליו מדור לדור נשענת על יציאת מצרים, שהיא הבסיס המחייב אותנו באהבה לקיים את כל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ למען טובתנו הנצחית.