דברים, פרק ט׳, פסוק י״ד

בעקבות חטא העגל אומר ה' למשה הֶרֶף מִמֶּנִּי, כלומר סלק את תפילתך, אך למעשה רומז לו כי הדבר תלוי בו ופותח לו פתח לבקש רחמים על העם. האיום וְאַשְׁמִידֵם וְאֶמְחֶה אֶת שְׁמָם מכוון להכחדה מוחלטת של העם וזרעו, אם כי יש המפרשים שההשמדה תהיה רק בעולם הזה, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, בעוד שורשם הרוחני ייוותר שלם וייוולד מחדש דרך משה. אף על פי שמשה בחר להתחנן והעם ניצל, ההבטחה וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי עָצוּם וָרָב מִמֶּנּוּ התקיימה במלואה. מכיוון שהבטחה אלוהית לטובה אינה מתבטלת לעולם, זכה משה שזרעו אכן יתרבה למעלה משישים ריבוא.