לאחר תהליך ארוך של היטהרות והזדככות על הר סיני, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה, הפך משה לראוי לקבל את הלוחות. עיתוי המסירה היה גורלי, שכן הרגע שבו נָתַן ה' אֵלַי את הלוחות התרחש בדיוק ביום שבו חטא העם בעגל. ה' בחר להעניק למשה את הלוחות בטרם גילה לו על החטא, כדי לאותת לו שעוד נותרה תקווה ושעליו להתפלל בעד העם. הכפילות בתיאור שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית מצביעה על התהליך שעברו: בתחילה היו אלו אבנים חומריות בלבד, ורק לאחר שמשה סיים ללמוד את התורה נשלמה כריתת הברית והן זכו לשמן המחייב. שתי האבנים הללו, המייצגות השלמה זוגית, היו שוות וזהות לחלוטין במידותיהן, כפי שנרמז מהמילה לֻחֹת הכתובה בכתיב חסר.
דברים, פרק ט׳, פסוק י״א
פרשת עקב
וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהֹוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻח֥וֹת הַבְּרִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.