דברים, פרק ט׳, פסוק י״ט

פרשת עקב

Deuteronomy 9:19Sefaria

כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהֹוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃

משה רבנו משתף את בני ישראל ברגעי החרדה הגדולים שלאחר חטא העגל, וחושף בפניהם את המאבק הרוחני שניהל כדי להצילם מכיליון. הסיבה שמשה מפרט את השתלשלות האירועים היא כדי להמחיש לעם את חומרת חטאם; מכיוון שהם ניצלו לבסוף, הם עלולים לחשוב שהסליחה הייתה מהירה או מובנת מאליה. לכן משה מדגיש שרק זכות תפילתו הכריעה את הדבר והצילה אותם [ביאור יש"ר], ומזהיר אותם לבל יסמכו רק על ההבטחות שניתנו לאבות תוך הפקרת חובותיהם כלפי התורה [רש"ר הירש].

המילה יָגֹרְתִּי משמעותה פחדתי [ביאור שטיינזלץ, רש"ר הירש]. משה מתאר את פחדו מול סוגים שונים של כעס אלוהי: קֶצֶף המבטא התפרצות זעם מיידית, לעומת הָאַף וְהַחֵמָה המבטאים כעס פנימי וחיצוני מתמשך [רש"ר הירש]. אמנם ה' כבר חזר בו מהכוונה המיידית להשמיד את העם כליל, אך משה פחד שהכעס ההתחלתי העצום עדיין מרחף מעליהם, ושה' יסתפק בכך שלא ישמיד אותם, אך לא יסלח להם באמת וימרק את עוונם [רמב"ן, הטור הארוך, בכור שור]. חשש נוסף היה שהגזרה להשמיד את הדור ההוא בבת אחת עדיין קיימת, גם אם העם כשלעצמו ימשיך להתקיים דרך הילדים שיגדלו [העמק דבר]. בנוסף, משה חשש באופן אישי שגם אם תפילתו על ישראל תתקבל, הוא עצמו לא ינוקה מעונש וימות במדבר כחלק מאותו דין [קיצור בעל הטורים].

השימוש במונחים אנושיים של כעס כלפי ה' מעורר קושי. יש המבארים כי הָאַף וְהַחֵמָה אינם מידות בבורא, אלא כינויים למלאכי חבלה שנשלחו כדי לפגוע בעם [הכתב והקבלה]. מעבר לכך, בדרך כלל ה' אינו מפנה "חמה" כלפי ישראל על חטאים רגילים, אך מעשה העגל היה כה חמור עד שהם נחשבו באותו רגע כעובדי עבודה זרה ממש, מה שעורר עליהם מידת דין קשה זו. למעשה, כל פורענות שבאה לעולם נושאת בתוכה הד מאותה חמה של חטא העגל [תורה תמימה].

בסופו של דבר, תפילתו של משה נענית. המילים גַּם בַּפַּעַם הַהִוא מתפרשות בשני כיוונים עיקריים בקרב הפרשנים:
הגישה הראשונה קושרת זאת לאירועי הר סיני עצמם. ה' שמע למשה והעניק לעם כפרה שלמה ומחילה בתום ארבעים הימים, ממש כפי ששמע לו בתחילה כשהסכים לעצור את ההשמדה המיידית [רמב"ן, רש"ר הירש, הדר זקנים, בכור שור]. המילה "גם" מרמזת שאמנם מצד שורת הדין הם לא היו ראויים להישמע, אך ריבוי התפילות ואריכותן הם שהכריעו את הכף [העמק דבר]. במהלך ימים אלו, משה נדרש להתפלל גם באופן פרטי כדי להציל את אהרן מזעם ה' [רמב"ן, הטור הארוך].

הגישה השנייה מסבירה שהמילה "גם" מתייחסת להיסטוריה הכללית של בני ישראל במדבר. ה' שמע למשה כעת, כפי ששמע לתפילותיו פעמים רבות בעבר בעתות משבר, כגון בקריעת ים סוף, במרה, במלחמת עמלק וברפידים [אבן עזרא, רשב"ם, ביאור יש"ר, חזקוני].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.