דברים, פרק ט׳, פסוק כ״ח

פרשת עקב

Deuteronomy 9:28Sefaria

פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָ֘רֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הוֹצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃

טענתו המרכזית של משה בתפילתו להצלת עם ישראל מתמקדת במניעת חילול ה'. משה מזהיר כי השמדת העם תעוות לחלוטין את המסר התיאולוגי של יציאת מצרים, ותגרום לאומות העולם לפרש את מעשי ה' באופן שגוי ומרחיק לכת. במקום שהעמים יכירו בגדולתו ובאהבתו של ה', הם יתפסו אותו כעוד אל פגאני מקומי, חלש ושונא אדם [רש"ר הירש, ביאור יש"ר].

המילה הָאָרֶץ בפסוק מתייחסת ליושבי הארץ, ובפרט למצרים שראו את יציאת ישראל [ביאור יש"ר, אלשיך]. משה מציג שתי טענות שקריות סותרות שעלולות לעלות בקרבם בניסיון להסביר מדוע מתו ישראל במדבר: חוסר מסוגלות או שנאה עמוקה [מלבי"ם].

מצד אחד, יאמרו המצרים מִבְּלִי יְכֹלֶת ה'. הם עלולים לחשוב שאמנם לה' היה די כוח להוציא עם מקרב עם, אך אין לו את הכוח העצום הנדרש כדי לכבוש את שלושים ואחד מלכי כנען, ולכן נאלץ להיפטר מהם בדרך [אלשיך, ביאור שטיינזלץ].

מצד שני, אם הגויים יכירו בכוחו של ה' שהתגלה במכות מצרים, הם יעלו טענה חלופית: וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם. פרשנים מציינים כי האות וי"ו במילה זו משמשת במובן של "או" – כלומר, יאמרו שהדבר נבע או מחוסר יכולת או משנאה [דעת זקנים, חזקוני]. לפי טענה זו, ה' פיתה את ישראל ורימה אותם כדי להוציאם ולהמיתם [דעת זקנים]. ואם יישאלו המצרים מדוע ה' לא המית את ישראל כבר במכת חושך, תשובתם תהיה שמשנאתו העזה הוא רצה שימותו מוות בזוי במדבר השומם, ללא קבורה וכטרף לחיות רעות [אלשיך].

הפרשנים עומדים על ההבדל המרתק בין תפילת משה כאן לבין תפילתו הדומה לאחר חטא המרגלים. מבחינה לשונית, כאן נכתב מִבְּלִי, בעוד שבחטא המרגלים נכתב "מבלתי" [מנחת שי]. מעבר לכך, ישנו הבדל מהותי בנסיבות:
בחטא המרגלים ישראל היו קרובים לארץ כנען, ולכן החשש היה שיאמרו שה' הביא אותם עד הגבול אך נרתע כי לא יכול היה לנצח את העמים המקומיים. אולם כאן, סמוך ליציאת מצרים, החשש הוא שהמצרים יאמרו שה' ידע מראש, עוד בהיותם במצרים, שאין לו יכולת להכניסם לארץ. לכן הוא הוציא את ישראל בחשאי כדי להמיתם במדבר, הרחק מעין רואה, בניסיון להסתיר את חולשתו [רמב"ן, הטור הארוך].

גישה נוספת להבדל בין שני האירועים מסבירה שבחטא המרגלים הגזרה הייתה להשמיד את העם כליל, ולכן הטענה המתבקשת של הגויים הייתה של ה' אין יכולת. אך כאן, כשהכוונה הייתה להרוג רק את הדור הנוכחי ולהשאיר את הילדים כדי שיכנסו לארץ בעתיד, הגויים לא יכלו לטעון לחוסר יכולת מוחלט (שהרי הילדים כן ייכנסו). במקום זאת, הם יטענו שה' פשוט שנא את דור היוצאים, והרגם בכוונה כדי להפוך את המדבר למקום יישוב זמני עבור ילדיהם [העמק דבר].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ז
פסוק כ״ט

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.