הירידה מהר סיני מציגה התנגשות בין ההתגלות האלוהית לבין המציאות שבה העם יצר עֵגֶל מַסֵּכָה. בני ישראל עברו על הציווי ממש למרגלות ההר הבוער, ובכך קיימו את הנאמר סַרְתֶּם מַהֵר, שכן סטו מן הדרך בתוך זמן קצר מאוד. כאשר משה אומר וָאֵרֶא הוא מתאר כיצד תקוותו שהעגל נועד רק להחליפו כמנהיג התבדתה, שכן מראה העם הממשיך בפולחן גם עם שובו הוכיח לו כי אכן חֲטָאתֶם לַה' בעבודה זרה של ממש. בעקבות ראיית החטא משה שבר את הלוחות, בין אם משום שראה את אותיות הקודש פורחות ומוחקות את עצמן, ובין אם כפעולת הגנה משפטית על העם. בדומה לשליח הקורע שטר כתובה כשמתגלה שהכלה נאפה, משה שבר את הלוחות כדי שישראל לא יידונו בחומרה כמי שהפרו ברית נישואין חתומה עם ה'.
דברים, פרק ט׳, פסוק ט״ז
פרשת עקב
וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶתְכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.