קרה לכם פעם שניסיתם ללמד זכות על חבר, קיוויתם שהוא לא באמת עשה משהו רע, אבל אז התקרבתם וראיתם במו עיניכם שטעיתם? כשהמנהיג משה יורד מהר סיני, הוא פוגש מציאות עצובה מאוד. העם בנה את עגל הזהב ממש למרגלות ההר שעוד בער באש. המילים סַרְתֶּם מַהֵר מסבירות שבני ישראל עזבו את הדרך הנכונה בתוך זמן קצר מאוד. הרי רק זמן קצר קודם לכן הם שמעו מה' שאסור להשתחוות לפסלים, וכבר הם עברו על הציווי.
כאשר משה מתאר את הרגע הזה הוא אומר וָאֵרֶא, כלומר ואני ראיתי. מה בדיוק משה ראה שם שגרם לו להבין את חומרת המעשה? בהתחלה, משה ניסה לחשוב על העם דברים טובים. הוא חשב שאולי הם יצרו את העגל רק כי הם פחדו שהוא מת, והם פשוט חיפשו מנהיג אחר במקומו. משה הניח שברגע שהעם יראה אותו חי וקיים, הם מיד יעזבו את העגל. אבל כשהוא התקרב וראה שהם ממשיכים לעבוד את העגל גם כשהוא כבר חזר וניצב מולם, הוא הבין שהם באמת מתכוונים לעבוד עבודה זרה, והכיר בכך שהמעשה שלהם היה חמור.