תארו לעצמכם שאתם מביאים לחברים את המתנה הכי יקרה וחשובה בעולם, וכשאתם מגיעים אליהם, אתם מגלים שהם עושים בדיוק את ההפך ממה שביקשתם. זה מה שהרגיש משה רבנו כשהוא ירד מהר סיני וראה את בני ישראל רוקדים סביב עגל הזהב. משה כבר החזיק את לוחות הברית, אבל פתאום הוא היה צריך לאחוז בהם בכוח. לכן כתובה המילה וָאֶתְפֹּשׂ, כי הלוחות היו מאבן כבדה ועבה, ומשה נזקק לתפוס אותם חזק בשתי ידיו כדי לאסוף את כל הכוח הפיזי שלו. משה הרגיש כאב עצום. הוא הבין שהוא לא יכול לתת לעם את הלוחות, שעליהם חרוט שאסור לעבוד אלילים, בדיוק ברגע שבו הם עושים זאת. מתוך הכאב הגדול הזה הגיעה הפעולה של וָאֲשַׁבְּרֵם, שבה משה שבר את הלוחות. הוא עשה זאת גם מתוך אהבה גדולה, כדי להגן על בני ישראל מעונש חמור, כאילו הוא קורע את ההסכם ביניהם לבין ה' כדי להציל אותם. משה בחר לשבור את הלוחות לְעֵינֵיכֶם, ממש מול כולם בגלוי, כדי לזעזע אותם. כשהעם ראה את הלוחות היקרים נשברים, הלב שלהם נשבר יחד איתם. הם הבינו מיד איזו טעות קשה הם עשו ושתקו מצער, וכך, כשמשה ניגש מיד אחר כך להשמיד את עגל הזהב, אף אחד לא ניסה לעצור אותו.
דברים, פרק ט׳, פסוק י״ז
פרשת עקב
וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.