שמות, פרק י׳, פסוק י״ח

קרה לכם פעם שמישהו ביקש מכם סליחה והבטיח הבטחות, אבל בתוך הלב ידעתם שהוא לא באמת מתכוון לקיים אותן? זה בדיוק מה שמרגיש משה. אחרי שפרעה מתוודה על החטא שלו ומבקש לעצור את מכת הארבה, משה פשוט קם והולך. המילים וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה מתארות את העזיבה של משה את הארמון, אבל יש כאן משהו מיוחד: משה לא עונה לפרעה אפילו מילה אחת. במכות קודמות משה תמיד השיב למלך, אבל הפעם הוא שותק. הסיבה לשתיקה היא שמשה כבר ידע שה' הכביד את הלב של פרעה. הוא הבין שפרעה ימשיך לסרב ולא ישחרר את בני ישראל, ולכן הוא בחר שלא לכבד אותו בתשובה. למרות שמשה ידע שההבטחות של פרעה לא שוות שום דבר, הוא עדיין הולך להתפלל. המילים וַיֶּעְתַּר אֶל ה' אומרות שמשה ממש התחנן וביקש מה' לסלק את המכה. הוא השתמש בלשון של תחינה ובקשה מיוחדת, כי הוא בכלל לא הבטיח לפרעה שהוא יתפלל בשבילו. משה עושה את מה שפרעה ביקש, וה' באמת מקשיב לתפילה שלו ומסלק את הארבה.