תארו לעצמכם שאתם מנסים להגיע להסכם חשוב עם מלך עקשן, ופתאום, בשיא השיחה, הכל מתפוצץ. זה בדיוק מה שקורה למשה ואהרון בארמון במצרים. פרעה לא מסכים לשחרר את כל עם ישראל, ואומר להם לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים. הוא מוכן לתת רק לאנשים המבוגרים לצאת, ודורש שהנשים והילדים יישארו. למה? קודם כל, כדי להיות בטוח שהגברים יחזרו ולא יברחו. בנוסף, פרעה חשב שרק גברים צריכים לעבוד את ה', בניגוד לעם ישראל שבו כל המשפחה והילדים שותפים.
פרעה ממשיך ואומר כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים. הוא בעצם טוען כלפי משה: הרי אמרתם שאתם רק רוצים ללכת להקריב קורבנות לה'. מכיוון שילדים ונשים לא רגילים לעשות את זה, ברור שאתם לא באמת צריכים אותם איתכם. השיחה מסתיימת בצורה לא נעימה, והמילים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה מספרות לנו שהם סולקו משם. משה ואהרון לא יצאו לבד, כי הכללים בארמון קבעו שאסור לעזוב את המלך בלי רשות. לכן הם חיכו, עד שפרעה פשוט הורה לשומרים שלו לסלק אותם החוצה, כי מלכים לא קמים ומגרשים אנשים בעצמם.