קרה לכם פעם שהתווכחתם עם מישהו, ופתאום הוא עצר ואמר "טוב, בואו נדבר וננסה להסתדר"? זה בדיוק מה שקורה עכשיו בארמון. אחרי שהיועצים של פרעה מבקשים ממנו להפסיק להתעקש, פרעה מחליט לשנות גישה ולנהל משא ומתן עם מנהיגי ישראל.
משה ואהרן לא חזרו לארמון מעצמם. המילה וַיּוּשַׁב מלמדת אותנו שהם הוחזרו לשם על ידי שליחים מיוחדים שפרעה שלח כדי לקרוא להם. אולי שמתם לב שהמילה כתובה בלשון יחיד, כאילו רק אדם אחד הוחזר, למרות שגם משה וגם אהרן היו שם. הסיבה לכך היא שמשה היה המנהיג המרכזי והדמות העיקרית בשיחה מול המלך.
כשמשה ואהרן מגיעים, פרעה אומר להם לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם. זה נשמע כאילו הוא סוף סוף מסכים, נכון? אבל האמת היא שזה היה תכסיס. פרעה רצה לבחון אותם, לגלות מה הכוונה האמיתית שלהם ולוודא שהם לא מתכננים לברוח לתמיד. לכן הוא מיד שואל אותם מִי וָמִי הַהֹלְכִים, כלומר, מי בדיוק מתכוון לצאת למדבר?
השאלה הזו של פרעה לא נבעה רק מסקרנות. באותם ימים, בעולם העתיק, היה נהוג שרק המנהיגים, הזקנים והגברים החזקים הולכים להקריב קורבנות. ילדים ונשים נשארו בבית. פרעה בעצם אומר למשה: תסתכלו על כל העמים האחרים, רק המבוגרים החשובים הולכים לעבוד את האלוהים שלהם, אז למה אתם דורשים להוציא את כולם?
מה שפרעה לא הבין, זה שאצלנו חג לה' הוא לא רק עבודה, אלא גם שמחה גדולה. ושמחה אמיתית אף פעם לא יכולה להיות שלמה אם לא כל המשפחה נמצאת יחד, מהמבוגרים ועד הילדים הקטנים ביותר.