קרה לכם פעם שראיתם מישהו עושה טעות גדולה, וממש רציתם להגיד לו לעצור לפני שיהיה מאוחר מדי? בדיוק כך הרגישו השרים והיועצים של פרעה. מצרים כולה סופגת מכה אחר מכה, והם כבר לא יכולים לשתוק. הם מחכים בסבלנות עד שמשה ואהרון יצאו מהארמון, כדי לא להראות חולשה או לבייש את המלך שלהם, ואז הם פונים אליו ישירות.
הם שואלים את פרעה עַד־מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ. המילה זֶה מכוונת למשה, והשרים בעצם שואלים: עד מתי משה יהיה לנו לְמוֹקֵשׁ, כלומר למלכודת שמביאה עלינו צרות בזו אחר זו?
כדי לפתור את המשבר, הם מציעים לפרעה פשרה ואומרים לו שַׁלַּח אֶת־הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ. השרים לא מציעים לשחרר את כל בני ישראל לחופשי, אלא לשלוח רק את הגברים. הם חושבים שאם ישאירו במצרים את הנשים והילדים, הם ישמשו כעירבון לכך שהגברים יחזרו בסיום התפילה שלהם.
בסוף דבריהם, השרים שואלים את פרעה בתדהמה: הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם. המילה טֶרֶם פירושה "עדיין לא". השרים, שמסתובבים בעם ורואים את כל ההרס בעיניים שלהם, שואלים את פרעה שיושב מוגן בארמון: האם אתה עדיין לא מבין שמצרים כבר נהרסה לגמרי?