שמות, פרק י׳, פסוק ח׳

לאחר הפצרות יועציו, פרעה שולח שליחים להחזיר את מנהיגי ישראל, ולכן הפעולה מנוסחת בסביל, וַיּוּשַׁב אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן, כאשר המילה אֶת מציינת אותם כמקבלי הפעולה והפועל ביחיד מדגיש את מרכזיותו של משה. קריאתו לְכוּ עִבְדוּ אֶת־ה' אֱלֹהֵיכֶם היא תכסיס שנועד לבחון האם בכוונתם לברוח, תוך שהוא שומר לעצמו את ההחלטה הסופית על פרטי היציאה. בשאלתו מִי וָמִי הַהֹלְכִים הוא מצפה שינהגו כמקובל בעמים אחרים, שבהם רק המנהיגים והגברים משתתפים בעבודת האלוהים, משום שלא הבין ששמחת חג לה' מחייבת את נוכחות המשפחה כולה. במקביל, כפילות השאלה נועדה לשמש מבחן לאופיו של אלוהיהם: האם זהו אל הדורש קורבנות שמזעמם יש להרחיק את הילדים, או אל המעוניין בשמחה משותפת עמם ללא זבחים.