יצא לכם פעם לעמוד על שלכם ולא לוותר על מה שבאמת חשוב לכם, אפילו מול מישהו שנראה חזק מכם? כשמשה עומד מול פרעה מלך מצרים, הוא לא מדבר אליו כמו עבד מפוחד, אלא בגאווה ובביטחון רב. הוא מסרב לכל תנאי שפרעה מנסה להציב, ומבהיר לו שעם ישראל יוצא כולו יחד, בלי יוצא מן הכלל.
כשהוא אומר בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ, הוא מסביר שכשמדובר בעבודת ה', אי אפשר לשלוח רק חלק מהאנשים שייצגו את כולם. ה' קורא לכל העם כולו, צעירים ומבוגרים כאחד, להתייצב יחד. משה מוסיף שייצאו גם בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ, משום שמטרת היציאה ממצרים היא חגיגה גדולה של שמחה. הרי אי אפשר לשמוח באמת כשהילדים והנשים נשארים מאחור! כולם, אפילו הקטנים ביותר, צריכים לטעום את הטעם המתוק של החירות ושל החופש.
משה דורש לצאת גם בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, כדי שיהיו לעם בעלי חיים להקריב מהם קורבנות במהלך החג. הוא מסכם את הדרישה המוחלטת הזו במילים כִּי חַג ה' לָנוּ, ומסביר שזו הולכת להיות שמחה ענקית של כל האומה שמתאספת כדי לעבוד את ה'. כדי שפרעה יבין שזו החלטה סופית, המילה נֵלֵךְ נאמרת פעמיים, ומוכיחה שכולם יוצאים למסע הזה, ואף אחד לא נשאר מאחור.