חשבתם פעם איך אפשר להעלים נחילים עצומים של חגבים שכיסו ארץ שלמה? הרי אי אפשר לאסוף אותם אחד אחד. כדי לסיים את מכת הארבה, ה' הביא רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד. רוח ים היא רוח שמגיעה מכיוון מערב, מהים התיכון. הרוח הזו הייתה צריכה להיות עוצמתית במיוחד כדי לנצח את הרוח המזרחית שהביאה את החגבים בהתחלה.
הרוח החזקה העיפה את כולם יָמָּה סּוּף, כלומר זרקה והטביעה אותם בכוח בתוך ים סוף שנמצא במזרח. ה' בחר לזרוק אותם דווקא לים כדי שלא יעופו ויעשו נזק בארצות אחרות, וזה גם היה רמז למה שיקרה בעתיד למצרים עצמם, שיטבעו באותו הים בדיוק.
ההעלמות של החגבים הייתה כל כך מוחלטת, עד שלֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד. המצרים דווקא ניסו להתחכם, הם תפסו חלק מהחגבים, המליחו אותם ושמרו אותם כדי שיהיה להם אוכל. אבל ה' לא רצה שהם ירוויחו או ייהנו משום דבר שקשור למכה הזו. לכן קרה פלא, ואפילו החגבים שכבר היו מוכנים לאכילה קמו לתחייה ועפו אל הים יחד עם כולם.
התפילה של משה באותו יום עבדה לתמיד, ומאז מכת הארבה סולקה מבְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם לנצח, כך שעד היום חגבים לא פוגעים ביבול של מצרים.