יצא לכם פעם לראות נחיל גדול של חרקים שמופיע פתאום משום מקום? בטח שאלתם את עצמכם איך הם יודעים לאן לעוף ומי מכוון אותם. במכת הארבה, ה' הביא למצרים כמות עצומה של חרקים, והכל קרה בצורה מדויקת ופלאית.
המהלך התחיל כאשר וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ. משה בעצם היה יכול לחולל את הנס הזה רק בעזרת היד שלו, אבל הוא היה עניו ורצה לתת כבוד לה', ולכן בחר להשתמש דווקא במטה המיוחד שעליו היה חקוק שמו של ה'.
ברגע שמשה הרים את המטה, ה' הביא רוּחַ קָדִים. זוהי רוח שמגיעה מכיוון מזרח. קוראים לה כך כי המזרח נקרא "קדם", שזה אומר ההתחלה, המקום שממנו השמש זורחת בבוקר. הרוח המזרחית הזו הייתה חמה מאוד, והיא נשבה חזק כדי להביא את הארבה מארצות רחוקות, כי חרקים כאלה בכלל לא רגילים לחיות באזור מצרים.
הרוח נשבה ברציפות כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה. ה' נתן לרוח מספיק זמן כדי לאסוף את כל נחילי הארבה מהמקומות הרחוקים ולהסיע אותם לאט לאט. כשהגיע הבוקר, שהוא הזמן המיוחד שבו ה' בוחר לעשות משפט בעולם, המכה התחילה.
הרוח רק נָשָׂא את הארבה, כלומר היא הרימה והסיעה את החרקים באוויר אל היעד שלהם. אבל ברגע שהם הגיעו, הם נחתו במדויק אך ורק בתוך הגבולות של מצרים ולא התפזרו למדינות אחרות. הדיוק המדהים הזה הוכיח לכולם שזו לא סתם סערה מקרית של מזג האוויר, אלא מהלך שה' בעצמו השגיח עליו וכיוון אותו.