שמות, פרק י׳, פסוק כ״ד

תארו לעצמכם שאתם מנסים לשכנע אדם עקשן מאוד להסכים למשהו, ואחרי הרבה מאמצים הוא פתאום מוותר, אבל מציב לכם תנאי אחד קטן שמקלקל הכל. זה בדיוק מה שקרה למלך מצרים. מיד אחרי שחלפו שלושת ימי מכת החושך, פרעה קורא למשה. הוא מבין שהוא חייב לוותר קצת, ומסכים לשנות את דעתו מהפעם הקודמת שבה הרשה רק לגברים לצאת. הפעם הוא אומר גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם, כלומר הוא מרשה גם לנשים ולילדים הקטנים להצטרף למסע במדבר כדי לעבוד את ה'. אבל פרעה עדיין מנסה להראות שהוא השליט החזק שקובע את הכללים, ולכן הוא מציב תנאי ואומר רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג. המילה יֻצָּג פירושה שהכבשים והפרות חייבים להישאר במקומם, במצרים. למה פרעה דורש את זה? הוא ידע שעיקר העושר של בני ישראל הוא בעלי החיים שלהם, והוא רצה להחזיק בהם כעירבון. פרעה חשב לעצמו שאם בני ישראל ישאירו מאחור את כל הרכוש היקר שלהם, הם בטוח יחזרו למצרים ולא יברחו לתמיד.