שמות, פרק י׳, פסוק כ״ד

מכת החושך מאלצת את השליט המצרי לסגת, ומיד עם תום האפלה או עוד בעיצומה, וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה לבדו למשא ומתן נוסף. בניגוד לסירובו בעבר, הוא נכנע ומתיר גם לנשים ולילדים לצאת באומרו לְכוּ עִבְדּוּ את ה' וכן גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם. עם זאת, הוא דורש כי רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג, כלומר יונח ויישאר במקומו הנוכחי, כדי לשמש כעירבון כלכלי לחזרתם, להקל על הליכתם או מתוך תפיסה שה' אינו זקוק לקרבנות. הקדמת התנאי להשארת הרכוש לפני אישור יציאת הילדים היא מהלך משפטי מחושב, שנועד להבטיח את קיום ההסכם ולהפגין שפרעה עדיין מכתיב את הכללים.