תארו לעצמכם מלך חזק וגאה שפתאום מבין שהמדינה שלו נמצאת בסכנה עצומה. מכת הארבה נמצאת בשיאה, והחרקים אכלו את כל מה שצמח בשדות. פרעה נבהל מאוד וקורא מהר למשה ולאהרן. מרוב לחץ, הוא אפילו לא מבטיח במפורש שישחרר את בני ישראל, כי הוא יודע שאחרי כל הפעמים שבהן שיקר להם, הם כבר לא יאמינו לו.
פרעה פונה קודם כל אל משה לבדו ומבקש ממנו שָׂא נָא חַטָּאתִי, כלומר, סלח לי על החטא שלי. למה הוא פונה רק למשה? כי פרעה הכיר אותו וידע שמשה הוא אדם עניו שנוטה לסלוח, והוא רצה לפייס אותו באופן אישי. מיד אחר כך, פרעה פונה גם למשה וגם לאהרן ומבקש וְהַעְתִּירוּ לַה' אֱלֹהֵיכֶם, שזה אומר להתפלל. הוא פונה לשניהם בלשון רבים מתוך נימוס וכבוד לאהרן, למרות שהוא יודע שמשה הוא זה שמתפלל אל ה' בפועל.
פרעה מתחנן ומבקש וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה. למה הוא קורא לארבה מוות? משום שהארבה חיסל את כל האוכל במצרים, ופרעה פחד מאוד שכל העם שלו יסבול מרעב כבד. הוא מוסיף את המילים אַךְ הַפַּעַם כדי להבטיח שזו באמת הפעם האחרונה שהוא מבקש מהם להתפלל בעדו, ושהוא לא ימרוד יותר.