בעיצומה של מכת הארבה, פרעה פונה בבקשת סליחה נואשת ואומר שָׂא נָא חַטָּאתִי בלשון יחיד, בין אם כפנייה אישית למשה, כפנייה ישירה לה', או כניסוח סתמי שנועד לשמור על כבודו המלכותי. מיד לאחר מכן הוא עובר ללשון רבים ומבקש וְהַעְתִּירוּ, כלומר התפללו, מתוך נימוס שנועד לשתף גם את אהרן בבקשה. באומרו אַךְ הַפַּעַם פרעה מבטיח בעקיפין שלא ימרוד שוב, ונמנע מהבטחה מפורשת לשחרר את העם משום שידע כי איבד לחלוטין את אמינותו. זעקתו להסיר ממנו רַק אֶת־הַמָּוֶת הַזֶּה מבטאת חרדה מפני סכנת הרעב ההמוני והחנק שיצרו נחילי הארבה, ואף מהווה קדימון למכת בכורות שעתידה לבוא. השימוש במילה רַק חושף גם ניסיון אנוכי של פרעה להפיק תועלת מהמכה, מתוך תקווה שה' יסלק את הארבה החי והמזיק אך ישאיר במצרים את הארבה המת שכבר הומלח למאכל.
שמות, פרק י׳, פסוק י״ז
פרשת בא
וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.