שמות, פרק כ״ג, פסוק י״ג

הציווי וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ דורש מחויבות מוחלטת לכלל המצוות והצבת הרחקות כדי להימנע מעבירה, ויש המפרשים כי הוא מתייחס ספציפית לאזהרות מפני עבודה זרה. ההרחקה מאלילות חייבת להיות מוחלטת, ולכן וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ אוסר לא רק פולחן, אלא גם שבועה, שבח ואף שימוש בשם האליל כנקודת ציון למפגש חולין, למעט אזכורו לגנאי. יתרה מכך, הכפילות לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ נועדה לאסור אפילו גרימה עקיפה להזכרת האליל, למשל דרך שותפות עסקית שעלולה להוביל אדם אחר להישבע לאלוהיו. חיבור חלקי הפסוק מלמד כי עבודה זרה שקולה כנגד התורה כולה, ומי שנזהר ממנה לחלוטין נחשב כמי ששומר את כל חוקי ה'.