כאשר אדם נתקל בחֲמוֹר של איש שהוא בגדר שֹׂנַאֲךָ, בין אם מדובר באויב אישי ובין אם באדם שחטא, אשר רֹבֵץ וקורס תחת כובד משאו, עליו להתגבר על האיבה ולסייע לו כדי למנוע צער בעלי חיים ולהשכין שלום. התורה שואלת בתמיהה האם וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ ותימנע מהגשת סיוע, או לחלופין מצווה עליך לחדול מלהשאיר אותו לבדו. ההוראה עָזֹב תַּעֲזֹב דורשת להושיט עזרה בהתרת קשרי המשא וכן לעזוב ולנטוש את השנאה שבלב, למעט במקרים חריגים שבהם אדם פטור מסיוע מפאת כבודו או מעמדו. עם זאת, המילה עִמּוֹ מדגישה שהחובה להושיט יד חלה רק כאשר בעל הבהמה משתתף במאמץ, ללמדנו שאדם הנזקק לתמיכה נדרש תחילה לעשות ככל יכולתו למען עצמו.
שמות, פרק כ״ג, פסוק ה׳
פרשת משפטים
כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.