הגירוש ההדרגתי של יושבי כנען נועד ליצור איזון בין התמעטות האויב לבין הגידול הדמוגרפי של עם ישראל, כדי להבטיח התיישבות יציבה. המילים מְעַט מְעַט מוסברות בכמה מישורים. במישור המעשי, התהליך נועד למנוע מצב שבו הארץ תישאר שממה לפני שעם ישראל יספיק להתרבות ולמלא אותה [אבן עזרא, קאסוטו]. במישור ההשגחתי, הגירוש נעשה אמנם על ידי הצרעה בכוח מידת הדין [רבנו בחיי], אך ההדרגתיות נועדה גם לתת ליושבי הארץ שהות לחזור בתשובה ממעשיהם הרעים [ביאור יש"ר].
גישה נוספת רואה בביטוי מְעַט מְעַט הדרכה מעשית למלחמותיו הרוחניות של האדם. הניסיון להתגבר על כל המכשולים הרוחניים בבת אחת נדון לרוב לכישלון. ההצלחה טמונה בסבלנות ובהתקדמות הדרגתית ושיטתית: תחילה יש לסלק את הרע הגלוי והקל יותר, להכניע את הנפש הבהמית, ורק לאחר מכן לעבור להתמודדויות העדינות יותר ולרומם את הנפש האלוקית לפסגות רוחניות [חומש קה"ת].
המילה תִּפְרֶה מתפרשת מלשון פרי, כלומר תתרבה, בדומה לביטוי "פרו ורבו" [רש"י, ביאור יש"ר, שטיינזלץ]. עם זאת, יש מן הפרשנים שמדייקים ושואלים מדוע נכתב רק תִּפְרֶה ולא צורפה אליה המילה "תרבה". ההסבר לכך הוא שבעוד שהשורש ר.ב.ה מסמל ריבוי עצום ונסים (כפי שהיה במצרים), השורש פ.ר.ה מציין התרבות טבעית רגילה. התורה משתמשת כאן רק בלשון פריה, כדי לרמוז שאם העם יחטא, הוא יזכה רק לגידול טבעי ולא לריבוי נסי [משכיל לדוד].
לבסוף, ההבטחה וְנָחַלְתָּ משמעותה היכולת להתיישב בכל מרחבי הארץ לאורכה ולרוחבה [ביאור יש"ר, קאסוטו, שטיינזלץ]. השורש של המילה וְנָחַלְתָּ (נ.ח.ל) אינו רק קבלת חלק, אלא הוא נגזר מהשורש ח.ו.ל, שמשמעותו אחיזה והיאחזות. הכוונה היא שכאשר העם יוליד בנים ובני בנים, כל אדם יוכל להיאחז בחוזקה ולהתבסס בנחלתו הפרטית, וכך הארץ כולה תיושב כראוי [שד"ל].