שמות, פרק כ״ג, פסוק ל״א

פרשת משפטים

Exodus 23:31Sefaria

וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃

הבטחת הארץ לעם ישראל מלווה בשרטוט גבולות אידיאליים ורחבי ידיים, המעצבים את המרחב הגיאוגרפי והרוחני של האומה. גבולות אלו מתווים מרחב טבעי המורכב מימים, מדבר ונהר, שנועד להבדיל את ישראל מאומות העולם ולאפשר להם ישיבת בטח לנצח, בתנאי שיקיימו את המצוות [שד"ל, ביאור יש"ר]. השגת מרחב זה, הכולל את כל ארץ ישראל באורכה וברוחבה, התממשה במלואה בימי דוד המלך [רלב"ג, קאסוטו].

המילה וְשַׁתִּי משמעותה 'אשים' או 'אקבע' [רש"י, רשב"ם, שטיינזלץ]. קביעת הגבולות מתוארת כתהליך המשלב הבטחה אלוהית ופעולה אנושית: תחילה ה' מוסר את יושבי הארץ בידי העם, ולאחר מכן באה הדרישה וְגֵרַשְׁתָּמוֹ – כלומר, אתם תגרשו אותם, בלשון עתיד ורבים [רש"י, שפתי חכמים]. הפרשנים מדגישים כי גירוש העמים אינו רק הבטחה עתידית, אלא ציווי אקטיבי; על העם לפעול בחריצות, לא להתעצל, ולא לכרות ברית עם יושבי הארץ, כדי שלא ללמוד ממעשיהם הרעים [ספורנו, שד"ל, קאסוטו]. רק לאחר שהעם יבצע את חלקו ויגרש את תושבי הארץ, יתבססו הגבולות המובטחים [רלב"ג].

הגבולות מוגדרים על ידי ארבע נקודות ציון, אך קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי זיהוי כיווניהן ביחס לארץ ישראל. רוב מוחלט של הפרשנים מסכים כי יָם פְּלִשְׁתִּים הוא הים התיכון (הנקרא גם הים הגדול), המהווה את הגבול המערבי. כמו כן, קיימת הסכמה גורפת כי הַנָּהָר הוא נהר פרת, המהווה את הגבול הצפוני. ה' הידיעה במילה זו מצביעה על הנהר הידוע והחשוב מכל [גור אריה], וציון שמו המפורש התייתר משום שכבר הוזכר במפורש בהבטחה לאברהם אבינו [מזרחי].

המחלוקת העיקרית נסובה סביב מיקומם של יַם סוּף והמילה וּמִמִּדְבָּר. גישה אחת גורסת כי ים סוף נמצא במזרח הארץ, בעוד המדבר, שבו הלכו בני ישראל, מהווה את הגבול הדרומי [רשב"ם, בכור שור, חזקוני]. מנגד, גישה אחרת מזהה את ים סוף כגבול הדרומי, ואת המדבר, הוא המדבר הערבי, כגבול המזרחי [העמק דבר, רבנו בחיי, שטיינזלץ]. לפי גישה זו, אם ים סוף נמצא בדרום, הרי שאזכור נוסף של מדבר ההליכה באותו כיוון יהיה כפילות מיותרת, ולכן המדבר חייב לציין את המזרח [שד"ל].

גישה גיאומטרית ייחודית מציעה לראות בנקודות הציון הללו שני קווים אלכסוניים החוצים את הארץ, ולא קווי מתאר חיצוניים. אלכסון אחד נמתח מים סוף בדרום-מזרח ועד ים פלשתים בצפון-מערב, ואלכסון שני נמתח מהמדבר בדרום-מערב ועד נהר פרת בצפון-מזרח. שרטוט זה נועד לרמז כי נקודת החיתוך המדויקת של שני האלכסונים הללו נמצאת בדיוק בעיר ירושלים, המהווה את מרכזה של הארץ [ביאור יש"ר].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל׳
פסוק ל״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.