שמות, פרק כ״ג, פסוק ו׳

הדיין נדרש להקפיד על שוויון מוחלט ואובייקטיביות, ומוזהר לֹא תַטֶּה את הדין לחובתו או לטובתו של אֶבְיֹנְךָ, אדם מדולדל החסר כול. אסור לשופט לזלזל בעני בשל מעמדו או לחלופין לחשב חשבונות שגויים כדי לסייע לו, אלא עליו לפסוק אך ורק על פי האמת. ההדגשה כי איסור זה תקף דווקא בְּרִיבוֹ, מבהירה שכותלי בית המשפט הם מרחב נטול פניות, בעוד שמחוצה להם, בספקות הנוגעים למתנות עניים, ההלכה דווקא נוטה לזכותו של האביון. לצד העוני הכלכלי, ייתכן שהאזהרה מתייחסת גם לאביון רוחני שהוא אדם רשע, או ליריב ומתנגד אישי של השופט, כדי להבטיח עשיית צדק עם כל אדם ללא קשר למעשיו או ליחסים עמו.