תארו לעצמכם ששני אנשים מגיעים לבית משפט, אחד מהם עשיר וחזק מאוד, והשני חלש ואין לו שום דבר. האם לדעתכם השופט צריך להתנהג אליהם אחרת בגלל המצב שלהם? התורה מלמדת אותנו שבית המשפט הוא מקום שבו רק האמת קובעת. השופט מקבל אזהרה חשובה: לֹא תַטֶּה. כלומר, אסור לו להטות ולשנות את הצדק. הוא חייב להתייחס לשניהם בשוויון מוחלט, בלי להיות רך לאחד וקשה לשני, ואפילו לדאוג ששניהם יעמדו או יישבו יחד.
המילה אֶבְיֹנְךָ מתארת אדם עני מאוד, שחסר לו הכל והוא משתוקק לכל דבר טוב. לפעמים, בגלל שהעני חלש ואין לו כוח למחות או לצעוק, השופט עלול לזלזל בו ולהחליט לטובת העשיר. לכן התורה מזהירה במיוחד לא לעשות זאת ולא לפסוק נגד העני רק בגלל שהוא במעמד נמוך.
המילה בְּרִיבוֹ מזכירה לנו שכל זה קורה רק בתוך בית המשפט, בזמן הריב והמשפט שלהם. בתוך בית המשפט אסור לעשות הנחות לאף אחד ואסור לערב רחמים, אבל מחוץ לבית המשפט, בחיים הרגילים שלנו, אנחנו כמובן צריכים לפתוח את הלב, לעזור לעני ולתת לו צדקה באהבה גדולה.