שמות, פרק כ״ג, פסוק כ״ג

כאשר כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ, בין אם מדובר בנביא מנהיג, במלאך רוחני או בהשגחה התלויה במצבם הרוחני של הדור, תפקיד השליח הוא להוביל את ישראל בדרכם פנימה אל הארץ. הוא וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, בעוד שהעם השביעי נעדר מהרשימה משום שהיה קטן או מפני שפינה את הארץ מרצונו ללא קרב. הכתוב מדגיש חלוקת תפקידים ברורה: השליח מכניס את העם לארץ, אך ה' לבדו מבטיח וְהִכְחַדְתִּיו, כלומר השמדה ואובדן קיום של כל אומה בנפרד או של כולן יחד כיחידה אחת. הכחדה זו אינה רק עקירה פיזית, אלא גם ביטול כוחן ושורשן הרוחני של האומות מעצם הכנסת קדושת ישראל לארץ. עם זאת, מכיוון שהיעלמות העמים עשויה להיות הדרגתית, טמונה במצב זה סכנת היטמעות המחייבת ריחוק מוחלט ממעשיהם.