שמות, פרק כ״ג, פסוק כ׳

ה' מבטיח להנהיג את העם במסעם אל הארץ באמצעות מַלְאָךְ, אשר מפורש כמנהיג אנושי, כישות שמימית עליונה, או כביטוי להשגחתו הישירה של ה' עצמו. נוכחותו של מתווך זה נתפסת מחד גיסא כהכרח בסביבת המדבר או כרמז מקדים לחטא עתידי, ומאידך גיסא כברכה ומדרגה רוחנית גבוהה. תפקיד השליח הוא לִשְׁמׇרְךָ בַּדָּרֶךְ, להעניק הגנה פיזית מאויבים והשגחה רוחנית מפני חטא, וְלַהֲבִיאֲךָ בבטחה אל היעד המובטח. יעד זה הוא אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, כלומר ארץ ישראל, או באופן ספציפי הר המוריה ומקום המקדש, שהוכנו מראשית הבריאה כדי להקביל למקדש של מעלה.