שמות, פרק ז׳, פסוק כ״ב

חכמי מצרים ניסו לשחזר את מכת הדם, ועל אף שכל המים הגלויים כבר נפגעו, הם השיגו מעט מים נסתרים או נקיים. וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם, באמצעות לחשים סודיים הנאמרים בחשאי ומפעילים כוחות של שדים. בניגוד למכה האלוהית, החרטומים הצליחו להפוך לדם רק כמות זעירה של מים באופן זמני, ובמקום לסייע לעמם הם רק הוסיפו דם למצרים. למרות הפער העצום בין המעשים, וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־פַּרְעֹה֙, שכן הצלחתם סיפקה לו תירוץ מחושב לטעון שמדובר בכישוף רגיל כדי שלא להישבר מן הסבל. על כן וְלֹא־שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם, והוא סירב להקשיב למשה ואהרן ולהכיר בכך שמעשיהם נובעים מכוח ה', בדיוק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה.