שמות, פרק ז׳, פסוק ג׳

סירובו העתידי של מלך מצרים לשלח את העם אינו כישלון השליחות, אלא נבואה על תוכנית מכוונת שבה תישלל בחירתו בשלבים המאוחרים של המכות, כעונש על אכזריותו. ההכרזה וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת־לֵב פַּרְעֹה משמעותה שה' יעניק לו חוסן לסבול את הצרות מבלי להיכנע מתוך כאב, ויש המפרשים זאת כהנחתת צער עמוק על לבו או כייחוס עקשנותו הקיצונית לה'. מטרת מהלך זה היא וְהִרְבֵּיתִי אֶת־אֹתֹתַי, שהם סימנים חינוכיים המעידים על מציאות הבורא, וְאֶת־מוֹפְתַי, שהם מעשים פלאיים המשבשים את חוקי הטבע. ריבוי המכות בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם נועד לעקור את הכפירה בהשגחה, להפגין שליטה מוחלטת בבריאה ולהותיר לקח אמוני לדורות.