בתגובה לחששותיו של משה מגמגומו ומסירובו הצפוי של מלך מצרים, ה' מעצב מחדש את יחסי הכוחות ומציג מבנה היררכי ייחודי להעברת המסר: משה יתפקד כסמכות העליונה, ואהרן ישמש כקולו הפעיל.
ההבטחה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה מתפרשת בכמה רבדים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בהענקת מעמד עליון; משה יצטייר בעיני פרעה כדמות אלוהית או כמלאך בעל כוח ועוצמה, עד שפרעה יחוש יראה מפניו ויבין שאינו ראוי לפנות אליו ישירות [אבן עזרא, שד"ל, העמק דבר, שטיינזלץ]. גישה נוספת רואה בכך פעולה של מידה כנגד מידה: מכיוון שפרעה החשיב את עצמו לאל והתגאה בכוחו, ה' מציב את משה לאלוהים עליו במיוחד, כדי להשפילו ולהוכיח את אפסותו [רבנו בחיי, הדר זקנים, דעת זקנים].
מעבר למעמד, התואר אלוהים מסמל את מידת הדין והשליטה בבריאה. משה מקבל סמכות של שופט ורודה, הניחן בכוח לשלוט ביסודות הטבע ולהעניש את מצרים במכות [רש"י, בכור שור, מנחת עני]. יש המדגישים כי בעיניים אליליות של מלך מצרי, כוח הרסני נתפס כסממן אלוהי מובהק. פרעה רגיל לאלים מצריים שאינם מדברים בעצמם אלא דרך נביאיהם, ולכן הופעתו של משה כאל השותק ופועל דרך נביאו מהווה לעג אירוני לאלילי מצרים האילמים [רש"ר הירש, קאסוטו]. בנוסף, מבנה זה שומר על כבוד שמים: כאשר פרעה יסרב וימרוד, הפגיעה והבזיון יופנו כלפי משה, השליח, ולא ישירות כלפי ה' [אלשיך].
לגבי החלק השני של הפסוק, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ, הפרשנים מסכימים כי אהרן ישמש כשליח, כמתורגמן וכדובר של משה [רשב"ם, רש"י, חזקוני]. עם זאת, מתקיימת מחלוקת לשונית ורעיונית לגבי שורש המילה "נביא". קבוצת פרשנים אחת גוזרת את המילה מהשורש "ניב" (כמו ניב שפתיים), ומגדירה את הנביא כאדם המכריז, משמיע דברי תוכחה ומדבר בעבור אחר [רש"י, מזרחי, חתם סופר, בכור שור]. לעומתם, אחרים דוחים פירוש זה וטוענים ששורש המילה הוא נ.ב.א, והיא מתארת אדם שאליו נגלים סודות. לפי תפיסה זו, הנביא אינו רק דובר טכני, אלא צינור פסיבי המעביר את דבר השולח בדיוק מוחלט, כשם שמעיין נובע [אבן עזרא, רש"ר הירש].
ההקבלה כאן ברורה: כשם שה' אינו מוציא דברים לפועל אלא דרך נביאיו, כך משה יהיה המצווה, ואהרן יהיה המוציא לפועל המייצג אותו [רלב"ג, מלבי"ם]. בחירת אהרן לתפקיד זה אינה מקרית; מעבר להיותו הפה של משה, יש בכך שמירה על כבודו של אהרן האח הגדול, שכן קיימת פחיתות כבוד בכך שהאח הצעיר יהיה הדובר המרכזי והאח הבוגר ישמש לו רק כמתורגמן [תורה תמימה].