שמות, פרק ז׳, פסוק כ״ח

נהר היאור יתרבה באופן פלאי, וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים שיחרגו מטבען ויעזבו את סביבתן המימית. הן יטפסו מן הנהר אל היבשה, וְעָלוּ וּבָאוּ, ויפלשו למרחב האנושי בסדר המקביל למידת האשמה: תחילה בְּבֵיתֶךָ, ארמון פרעה שיזם את הגזרות, משם אל השרים שביצעו אותן וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ, ולבסוף וּבְעַמֶּךָ. הפלישה תחדור למקומות האינטימיים ביותר, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ, כדי להמחיש אובדן שליטה ולהעניש את המצרים מידה כנגד מידה על ששללו את ביתם ומנוחתם של העבדים. שיא הנס יתרחש כשהצפרדעים ימסרו את נפשן למען רצון ה' ויקפצו לתוך האש וּבְתַנּוּרֶיךָ, וכן לכלים שבהם לשים את הבצק, וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ, כדי לצנן באופן סמלי את הלהט החומרי של המצרים.