חשבתם פעם איך זה להרגיש שאי אפשר למצוא אפילו פינה אחת שקטה, גם לא בתוך הבית שלכם? במכת צפרדעים, המצרים חוו בדיוק את ההרגשה הזו. הפלישה התחילה בנס גדול, והמילה וְשָׁרַץ מתארת איך הצפרדעים התרבו במהירות פלאית ועצומה, ממש כמו בזמן שבו ה׳ ברא את העולם. לאחר מכן הן יצאו מהנהר הנמוך אל היבשה. המילה וְעָלוּ לא מתארת רק טיפוס פיזי, אלא משהו שמנוגד לגמרי לטבע שלהן. צפרדעים בדרך כלל אוהבות מקומות קרים, רטובים ונסתרים, אבל כאן, בגלל הציווי של ה׳, הן עזבו את הטבע שלהן ונכנסו ישר לתוך אזורי המחיה של בני האדם.
הפלישה הזו התקדמה לפי סדר מאוד מדויק. קודם כל היא הכתה בְּבֵיתֶךָ, כלומר בארמון של פרעה, כי הוא היה הראשון שיזם את הגזרות הרעות נגד בני ישראל ולכן הוא נענש ראשון. אחר כך הצפרדעים הגיעו וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ, אל השרים שעזרו לו לבצע את הגזרות, ורק בסוף וּבְעַמֶּךָ, אל שאר העם המצרי. הצפרדעים לא עצרו בסלון או ברחוב, הן נכנסו למקומות הכי פרטיים, וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ. המצרים, שחשבו שהם שולטים בכל והתנהגו לעבדים שלהם באכזריות ובהתנשאות, גילו שפתאום הם איבדו שליטה לחלוטין ואפילו חיה קטנה ופחדנית לא רוכשת להם כבוד. הצפרדעים לקחו מהמצרים את המנוחה ואת השקט בבית, בדיוק כפי שהמצרים לקחו זאת מבני ישראל.
השיא של המכה המדהימה הזו קרה כשהצפרדעים קפצו וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ. מִשְׁאֲרוֹתֶיךָ הם הכלים שבהם לשים ומכינים את הבצק. הצפרדעים הקרות והרטובות קפצו אל תוך התנורים הלוהטים בדיוק בזמן אפיית הלחם! הן עשו זאת מתוך מסירות עצומה רק כדי לקיים את הרצון של ה׳, ובזכות המעשה הזה קרה להן נס והן לא מתו באש. המכה כולה באה ללמד את המצרים שיעור חשוב ולקרר קצת את ההתלהבות והחום שהם השקיעו בדברים רעים ובחומרנות.