יצא לכם פעם לבקש משהו חשוב ממישהו, והוא פשוט סירב להקשיב לכם? זה בדיוק מה שהולך לקרות למשה ואהרן, אבל ה' מכין אותם מראש ומסביר להם שוְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה. מלך מצרים לא יסכים לשחרר את בני ישראל. בהתחלה הוא לא יקשיב כי המכות הראשונות לא יכאבו לו בגוף, ובהמשך הלב שלו פשוט יהיה אטום לגמרי. אבל הסירוב הזה הוא חלק מהתוכנית של ה', כי ה' רצה שבני ישראל באמת ירצו לעזוב את מצרים ולא יעדיפו להישאר בארץ הנוחה הזו.
בגלל שפרעה יסרב, ה' אומר וְנָתַתִּי אֶת יָדִי. כמובן שלה' אין באמת ידיים כמו שלנו, אלא המילה "יד" מתארת עונש חזק. בניגוד למכות קטנות שנקראות לפעמים רק "אצבע", הפעם מדובר בהתערבות מלאה וחזקה של ה', שתביא למכות גדולות ועל טבעיות על מצרים.
אחרי המכות האלו ה' מבטיח: וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי. בני ישראל נקראים כאן "צבאותי" כי הם הצבא המיוחד של ה' בארץ, ממש כמו שהמלאכים הם הצבא שלו בשמיים. המילה נכתבה בלשון רבים כדי להראות כמה העם שלנו מיוחד, וגם כדי ללמד שעם ישראל מורכב מהרבה שבטים וקבוצות שונות שמתאחדים כולם יחד תחת ההנהגה של ה'.
היציאה של עם ישראל ממצרים תהיה בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. אלו לא סתם עונשים רגילים, אלא ניסים גדולים וגלויים. ה' ישפוט את המצרים ויעניש אותם בדיוק על פי מה שמגיע להם, בגלל הדרך הרעה שבה הם העבידו את בני ישראל.